גברת, יש לך ניוון וכאבים שמתאימים לגיל. כך אמר הרופא של ת' היקרה איתה שוחחתי הבוקר. היא סיפרה לי ואני התחלתי לצחוק. שמישהו יסביר לי בבקשה מה זה ניוון וכאבים שמתאמים לגיל. האם זה כמו עודף משקל שמתאים לכמה שאוכלים? או מינוס שמתאים לאופן בו אנחנו מתנהלים כלכלית?
האם זה באמת מתאים לגיל? מי קבע מה מתאים לגיל ומי החליט שזקנים מתאים להם שיהיו מנוונים, כאובים, כבדים, חלשים?
אני רוצה לשאול אותך, איך את היית מרגישה אם היו אומרים לך שיש לך ניוון שמתאים לגיל? אני למשל הייתי מתרגזת אם היו אומרים לי דבר כזה. אם היו מצמידים אותי לממוצע ואומרים לי: את בנורמה (היי רגועה!) את צריכה ללמוד לחיות עם זה.
ואם זה לא מרגיז גם אותך אז אני תוהה איפה אני טעיתי. כי אני הרי כאן, כדי להראות לך שיש דרך אחרת. שאפשר להאט (במידה משמעותית, לעיתים עד כדי עצירה) ואפשר אף להסיג את תהליך הניוון לאחור.
אפשר לחיות באיכות חיים גבוהה הרבה מעל הממוצע שסביבך: עם גוף חיוני, חי, צעיר, בריא, חזק. גם בגילאים מאוחרים ואפילו מאוחרים מאד.
ואם זה לא היה ברור אז אדגיש: אין דבר כזה ניוון שמתאים לגיל. מה שכן יש הוא ניוון שמתאים לאופן שבו אנחנו מתנהלים עם הגוף. לאופן שבו אנחנו מתרגלים או לא מתרגלים איתו.
זה בדיוק מה שאני מלמדת בתכניות שלי אלפי תלמידים בארץ ובעולם.
אני מזדקנת!
אסנת, הגיעה אלי כשהיא מתעייפת יותר מדי מכל פעילות גופנית, קטנה ככל שתהיה. היא התלוננה בפני שהיא מרגישה שהיא מזדקנת. כבר שנים שהיא לא צועדת בטיולים לא בארץ ולא בחול. היא לא מאמינה שתוכל לחזור לזה אי פעם. על מדרגות גם כמעט ואין מה לדבר. על הריקודים היא ויתרה כבר לפני שנים ועל בישולים לנכדים היא ויתרה בכאב לב גדול רק לאחרונה.
למה דברים כאלו קורים לאנשים רבים? האם כי הם מזדקנים? מתעייפים? משמינים? לכאורה, על פני השטח, נראה שכן. אבל האמת היא שברוב המקרים הסיבה לכך היא כי
חסר להם ידע חיוני לגבי הדרך לתחזק את הגוף בגילאים כאלו. כך שיהיה קליל, גמיש וחיוני.
בדיוק לנושא זה הקדשתי את מירב שנותיי המקצועיות ובניתי את התכניות שלי, תכניות שמסייעות לנו להתחבר מחדש ליכולת הטבעית של הגוף לנוע באופן אנרגטי, חיוני וגמיש. השינוי שמתקבל משמעותי מאד ומשחזר כוחות גוף וגם נפש שכמו נעלמו עם השנים.
חשוב לי מאד להראות לאנשים שברוב המקרים זה לא באמת סיפור של גיל או של שחיקה עם גיל. זו בהחלט שאלה של ידע ותרגול. חשוב לי שלא נאבד תקווה לגבי הגוף שלנו, כי אפשר. אפשר להחזיר את הגלגל לאחור שנים רבות. ולחזור ולנוע בעולם כמו שנענו כשהיינו צעירים.
להשאר צעיר לנצח
המון אנשים מחפשים איך לשמור על הבריאות שלהם, איך להאט ואפילו לעצור את הזקנה, איך להסתובב בעולם עם גוף צעיר לנצח. הם מבינים לבד, או בעזרת חברים, או כי הרופא אמר, שזה חשוב להם לבריאות שלהם.
אבל הם לא אוהבים להתאמץ, וכשניסו להכנס לשיעור כושר בקאנטרי או במתנ"ס (ואין בליבי דבר נגד שיטה לשיפור כושר כזו או אחרת) חלקם יצאו מהשיעור בלי כל חשק לחזור בגלל מאמץ או איזושהי אי נוחות שהתפתחה בגופם בגלל התרגול.
בכל העולם אנשים מחפשים מסגרת שתיתן להם תחושה של בית. שתשתלב להם בנוחות בסדר היום שלהם. והם לא מוצאים.
תרגול קבוע של סוג ספורט כזה או אחר, יש בו אמירה. אני חלק מקבוצה (גם אם אני מתרגל/ת לבד, עם עצמי) אני חלק ממשהו שהוא גדול ממני, מקהילה של אנשים שדואגים לבריאותם ומטפחים אותה. זה גורם להם לחוש מאושרים כשהם מתרגלים, בריאים, חזקים, מסוגלים. אפילו אהובים.
יותר מזה, מזמן הוכח מחקרית שאנשים שמתרגלים על בסיס קבוע נראים ומרגישים צעירים יותר מגילם בעד 15 שנים. והדבר מתבטא גם בבדיקות הרפואיות שלהם.
בתרגול רך בשיטת סופטנס, מהבית, בכל מקום בארץ ובעולם, אנחנו שותלים מחשבה בגוף. שותלים את האפשרות. מתחילים להניע באיטיות ואף בחמלה, את גלגלי האבן הכבדים של הגוף המאובן והמנוון שלנו, עד שהם תופסים תאוצה וחוזרים לנוע כאילו מעצמם. (גם אם לא מהר מדי)
בניגוד למה שרובינו חונכנו להאמין, כדי לייצר מחדש כושר, כדי להעיר את הגוף המאובן, המנוון והרדום ולהחזירו לחיוניות. אין צורך לעבור דרך מאמץ וכאב. להיפך. יש צורך לעשות זאת ברכות, בחמלה, ברוך.
תרגול נכון ומדוייק בשיטת סופטנס מקטין נזקים של עומס ושחיקה, פיזית וגם רגשית. משפר יציבה, קלות וזריזות תנועה, שיווי משקל וגם כמובן איכות שינה.
את כל אלו ניתן להשיג, תוך שמירה על שגרה נעימה של תרגול רך מהבית, בכל מקום ובכל זמן בארץ ובעולם, בתרגול בתכניות שלי.