אם המפרקים יכלו יכולים לדבר

בתנוחה לאורך זמן, המפרקים מרגישים הכי נוח במצב ניטראלי. בלי הרכנה קבועה של הראש (כמו אצל קוסמטיקאיות או סטודנטים ולא רק), בלי הבלטה של הסנטר לפנים, המלוות שתיהן בכיפוף קבוע של הגב העליון ובוודאי בלי הטייה קבועה של הראש לאחד הצדדים (כמו למשל אצל רופאי שיניים אבל לא רק) ובלי הרמה קבועה של הידיים. 

וכשזה לא מספיק אז עם כמה שיותר תמיכה. כשמדובר על תנוחות בהן אנחנו נמצאים שעות ארוכות ביום, התמיכה הכרחית לבריאות המפרקים והשרירים שסביבם. כך למשל האמות חייבות לקבל תמיכה (רצוי על השולחן) בישיבה ממושכת מול המחשב. 

החשבון שיוגש

בהיעדר תמיכה נאלצים השרירים שבין הצוואר והכתפיים "להחזיק" את הידיים התלויות באוויר. החזקה מתמשכת זו, שעות רבות במשך היום, יום אחרי יום, במשך חודשים ושנים, מפילה עומס עצום על שרירים אלו והשאלה מתי נשלם את המחיר היא היחידה שנשארת פתוחה… כי ברור שהגוף יגיש את החשבון. 

ואם בתנועה אז בתנועה רכה, שאינה מעמיסה ואף משחררת,  שמשפרת את היציבה, מזינה את המפרקים ומממשת את הפוטנציאל התנועתי שלהם. לימוד התנועה הרכה והיצירתית הזו עובר כחוט השני בכל התכניות הנלמדות בשיטת סופטנס. 

המחיר שנשלם

היעדר שמירה על מצב ניטראלי, היעדר תמיכה והיעדר תנועתיות רכה שמממשת את הפוטנציאל התנועתי, מביאה למצבי שחיקה הולכת וגוברת ובעקבותיה לכאב אותו קל היה למנוע לו רק ידענו ממה להזהר וגם אחרי שהופיע אותו בוודאי אפשר להפחית ואף להעלים.

אם ללא מאמץ, מתיחות או כאב, ניתן לטפל בכאב ואף למנוע את חזרתו, למה אנחנו מחכים? גם אנשים עם כאבי ראש, צוואר וידיים יכולים להפחית ולהעלים כאבים בעצמם.